פסק-דין בתיק ס"ע 17495-12-11

2.         התובע 1 (להלן: "מר נאצר") עבד אצל הנתבעת (להלן: "העירייה") החל ביולי 2006 ועד 4.9.11 בתפקיד מפקח בוועדה המקומית, במשרה מלאה (100%) בדרגה 5 בדירוג המנהלי. טרם קבלת מר נאצר לעבודה, אושר לעובדי הפיקוח בוועדה המקומית תשלום עבור שעתיים כוננות ליום נוכחות בעבודה, לרבות שישי ושבת.  

3.         התובע 2 (להלן: "מר אבו עדייה") החל לעבוד אצל העירייה מינואר 2004 והוא עדיין מועסק בה. לאחר קבלתו לעבודה אושר לעובדי הפיקוח בוועדה המקומית תשלום עבור שעתיים כוננות ליום נוכחות בעבודה, לרבות שישי ושבת.       

4.         התובעים למעשה קיבלו תשלום בעבור שעות נוספות ושעות כוננות עד לסוף שנת 2008.

5.         בשנת 2009 מונה לעירייה חשב מלווה ועם מינויו החליטה העירייה על הפסקת תשלום בגין שעות כוננות ושעות נוספות ללא אישור מראש, וזאת בהתאם לאישור תקציבי בלבד.

6.         התובעים טוענים כי העירייה הפסיקה בחודש ינואר 2009 את התשלום עבור שעות הכוננות ושעות נוספות, בתביעה זו מבקשים כי נורה לעירייה לשלם להם עבור שעות כוננות (שעתיים בכל יום) ותשלום עבור שעות נוספות (64 שעות נוספות בחודש). סך התביעה של מר נאצר הוא 59,230 ש"ח; סך התביעה של מר אבו עדייה הוא 65,317 ש"ח.

7.         בתום דיון ההוכחות בעניינו של מר נאצר הודיע ב"כ התובעים כי הוא מעמיד את סכום התביעה של מר נאצר אך ורק על פי דוחות הנוכחות שהוגשו. התובעים הגישו דוחות נוכחות שנחתמו על ידי גורמים שונים בעירייה, ועל חלקם אף חתמו ראש העירייה וגזבר העירייה בעצמו.

8.         העירייה טוענת כי עקב מצבה הכלכלי הקשה מונה לה חשב המלווה, מיד עם מינויו של החשב המלווה היא פרסמה הוראה מפורשת ובכתב לכלל עובדי העירייה כי הם אינם רשאים לעבוד שעות נוספות או שעות כוננות, אלא אם כן יתבקשו לבצע זאת באופן ספציפי על ידי מנהלם. מכתב זה פורסם בכל רחבי העירייה, הועבר לכלל ראשי המחלקות בעירייה, והיה ל"שיחת היום" בקרב  עובדי העירייה, ולתובעים היה ידוע היטב כי אין אישור להעסקתם בשעות נוספות, וכי הם אינם זכאים לתשלום עבור שעות כוננות, החל משנת 2009.

9.         העירייה אישרה לתובעים מספר פעמים תשלום עבור שעות נוספות, לטענתה התשלום היה לאחר שהתובעים הוכיחו כי אכן עבדו באותן שעות ובאישור החשב המלווה.

10.        בדיון ההוכחות העידו התובעים (כל אחד בתיקו) וגזבר העירייה העיד בתיק 33618-12-11. ב"כ הצדדים הסכימו שעדות הגזבר תשמש לשני התיקים.

11.        התובעים טענו כי הובטח להם כי שעות הכוננות והשעות הנוספות ישולמו להם ולתביעתם צירפו דו"חות נוכחות שעל חלקם חתומים ראש העירייה, מנהלם הישיר, גזבר העירייה ומנהל כח האדם. התובעים הודו כי לא החתימו כרטיס  נוכחות אחרי השעה 16:00 וההסבר שנתנו לכך הוא שמשרדי העירייה נסגרים בשעה הזו. עם זאת, אישרו התובעים כי היו מקרים בהם החתימו את הכרטיס אחרי השעה 16:00, מדובר באירועים חריגים כמו צווי הריסה דחופים.

            באשר לשעות הכוננות, טענו התובעים כי בגין כל יום עבודה הם אמורים לקבל שעתיים כוננות שמשמעות הכוננות שהם צריכים להיות זמינים גם אחרי שעות העבודה.

12.        גזבר העירייה העיד כי עם כניסתו של החשב המלווה לתפקידו, היתה הנחיה כללית בעניין שעות נוספות וכוננות ולפיה יש צורך באישור מראש של החשב המלווה לכל תשלום. הגזבר אף תיאר פגישה עם פקחי הבנייה יחד עם מהנדס העירייה והחשב המלווה שגם באותה פגישה הודיעה חד משמעית שהעירייה לא מתכוונת לשלם שעות כוננות ושעות נוספות ללא אישור.

13.        הגזבר בחקירתו ערך אבחנה בין שתי התקופות עד 2009 ומ-2009 (מועד מינוי החשב המלווה), בכל הנוגע לתשלום בגין שעות כוננות ושעות נוספות.

14.        כאמור לעירייה מונה חשב מלווה בחודש 2/09 על פי הוראות סעיף 142ב לפקודת העיריות [נוסח משולב], הוענקו לחשב הסמכויות שלפי סעיפים 142ג' ו-203 לפקודת העיריות. עם מינוי החשב המלווה כל הסכם הטומן בחובו התחייבות כספית, או התחייבות כספית כפוף לאישור החשב המלווה .

סעיף 142ג קובע:-

סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו [תיקון התשס"ד (מס' 3)]

142ג.      (א)    מונה לעיריה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה, כולן או חלקן, כפי שיקבע השר: